כעבור 78 שנים הבן חזר לקבל אות הוקרה מאותה מדינה ממנה אביו נאלץ לברוח בזמן השואה. פרס ראשון הוענק לרופא ישראלי מהחברה לגינקולוגיה אונקולוגית של אוסטריה על תרומתו המשמעותית לפיתוח וקידום התחום בזירה הבינלאומית (תרבות)
״השואה וזה״ אתמול לפני השינה סיפרתי לילדים שביום חמישי הקרוב יציינו את יום השואה. אז אלחנן הקטן שאל אותי אם יהיו זיקוקים. ואני שואלת אותי, איפה טעיתי? איפה?
הבחירות שלנו מקבלות משמעות כל יום מחדש, יש בחירות שיכולות להיות אצל האחת ההפך מהשניה אפילו שהן עוסקות באותו נושא בחירה לכשעצמו. בעצם לבחירות שלנו יש את הפרשנות האישית שלנו (משפחה)
מהומה באוניברסיטת בר אילן, נשים נאסרו לשיר בטקס יום השואה. רב הקמפוס: 'כך הוא מנהג המקום'. האוניברסיטה הגיבה: כי הטקס מיועד גם לדתיים ולשאינם דתיים, על מנת להימנע ממחלוקות הטקס לא יכלול שירת נשים כך היה כל השנים וכך יהיה הפעם"
זוגות רבים חווים קושי של 'הביחד' בחגים. ריבים וויכוחים מיותרים, הציפיות שהיו לקראת החג כי הנה זהו זמן משפחה איכותי וטוב, נמוגות ובמקומן באות המריבות. למה זה קורה לנו? ואיך מתגברים על זה? יש לכך סיבה פשוטה שאם נבין ונהיה מודעים יותר נוכל לעבור את החגים הבאים בשלום (זוגיות)
סוף סוף הגעת לגיל ההתבגרות, ברוכה הבאה למועדון! "תגידי, מה אני עושה עם הבן שלי?", "איך אפשר להתמודד עם הדרישות של הבנות, שאם לא ממלאים אותן, הן הופכות לחצופות?" * משפטים והתנהגויות של גיל ההתבגרות, איך מתמודדים איתם? (נוער)
הפסח מאחורינו והכביסות חוגגות, מה שנותר לא פתור מאז ומעולם זו תופעת הגרביים -'הגרביים האבודות'. כמה פעמים אבדו לכם גרביים במכונת הכביסה, זוגות בודדים מחקר חדש בתחום המעיק הזה, בדק ומצא כי יש פתרון מדעי לכך (גרביים)
מסתייבר, שהרבה זמן שלא הרמתי ראשי מעל המסך, כי כשהרמתי את ראשי (בחג שעבר עלינו לטובה) הבנתי שלא הפסדתי כלום. הכל תקוע עדיין בעידן שנת 2006. נו נו, לא אמרו כבר שהתקדמנו?
פתאם כל החברים האשכנזים שלי גילו אותי. ״ברוך בביקום״ - ראשי מדינות ושועי עולם מחזרים לפתחינו, מתחננים למופלטה. תגידו לי אם זו לא עדתיות, מה היא עדתיות? השד יצא מהבקבוק (תרבות)
לעתים אני מוצאת את עצמי נלהבת לדבר מצווה עד כדי כך, שאני לא מבחינה שאני פוגעת במישהי אחרת. היצר עצמו מלהיב את האדם לדבר מצווה ומבעיר בו אש, אש זרה! מזו התחושה הזרה הזו? (שביעי של פסח)
עורכת האקטואליה היחידה במגזר החרדי, חושפת לראשונה את המוטיבים המרכזיים להצלחתה הגדולה, היא אינה נוהגת להחשף או להתראיין אך הפעם בחרה להדגיש כי נשים יכולות להיות מאחורי הקלעים ולהגיע להישגים שבפרונט לא ניתן להגיע אליהם * 'ההצלחה הגדולה שלי בחיים היא הילדים שלי שיושבים ולומדים תורה' (שביעי של פסח)
כולכם מכירים את הצליל המבעבע של המים הרותחים שניה לפני שכפתור הקומקום החשמלי מקפץ למקומו בחזרה. מצב המים המקפצים בשאון חוזרים לשלוותם אחרי שהזדככו מחיידקיהם * התיאור הרותח והשוצף הזה מהווה משל לסיטואציות שהחיים מזמנים לנו (שביעי של פסח)
היו שנים שלמות שהייתי מקטרת בפסח. מה הקטע?! היינו אמורות לצאת ממצרים, להרגיש את שיא החופש והחירות ובמקום זה כבר חודש לפני אני מוצאת את עצמי בניקוי פאנלים ומיון חפצים וככל שמתקרב החג טבעת החנק מתהדקת עלי עד שלליל הסדר אני מגיעה כמו עלה חסה עייף שראה ימים טובים יותר * אז למה 'בפסח' קיטרתי? (שביעי של פסח)
'הפעם אני לא יוצאת מהבית, שונאת לישון מחוץ לבית ולא נח לי'. מוכר לך? יש לכך סיבה מאד מוצדקת וגם הסבר ביולגי * אז אם את מתכננת לישון מחוץ לבית יש סיבה ביולוגית לכך שאת הולכת להיות ערנית (בריאות)